דמי מזונות 

מלבד מזונות הילדים, בהתאם לדין העברי, יש לאישה, עקרונית, זכות לתשלום מזונות ("מזונות אישה") בגובה רמת החיים שהורגלה אליה.  הזכות למזונות נובעת מעצם הנישואין של בני הזוג. כלומר, עצם העובדה שאתם נשואים וחיים יחדיו מעניקה לך עקרונית זכות למזונות אישה.  זכות האישה למזונות פוקעת עם הגירושים. חשוב להדגיש, כי מזונות אישה ניתן לתבוע הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, אולם קיימים הבדלים מהותיים בין פרשנות בית המשפט לענייני משפחה לדין העברי ובין פרשנותו של בית הדין הרבני. לבחירת הערכאה המומלצת לך לתבוע מזונות, יש להתייעץ עם עו"ד המומחה ובקיא בתחום דיני המשפחה.

      

 

 

א. אימתי ניתן לתבוע מזונות?
כל עוד קשר הנישואין שריר וקיים, ניתן עקרונית לתבוע מזונות, אולם הזכות למזונות סויגה הן ע"י הדין העברי והן ע"י הדין האזרחי המיושם במקביל לדין העברי בבית המשפט לענייני משפחה:
1. מגורים משותפים
מקור החיוב במזונות אישה הוא במגוריה של האישה יחד עם הבעל. לכן בד"כ ע"פ הדין העברי, אין האישה זכאית למזונות אלא אם כן היא חיה יחד עם בעלה. משמע, אם האישה עוזבת את הבית היא מפסידה בד"כ את זכותה למזונות. ברם, אם האישה עזבה את הבית מנימוקים מוצדקים (כגון אלימות מצד הבעל), היא לא תפסיד את זכותה למזונות. חשוב להדגיש, שאם הבעל הוא זה שעזב את האישה, זכות האישה למזונות לא נפגעת.
2. עבודתה של האישה
עקרונית, אם אישה עובדת, הרי שמשכורתה אמורה לספק את צרכיה, ובית המשפט יתחשב בהכנסותיה הן מעבודה, הן מנכסיה והן מכל מקור אחר. בדומה לכך, גם בית הדין הרבני ייקח בחשבון את עבודתה של האישה (משיקולים אחרים). היוצא מכך הוא שברוב המקרים בהם אישה עובדת, לא יפסוק לה בית המשפט מזונות. יחד עם זאת, במקרה בו משכורתה של האישה אינה מספיקה לכיסוי צרכיה, כגון במקרה בו האישה עובדת במשרה חלקית ומשכורתה זעומה, תוכל האישה לתבוע מהבעל השלמת מזונות, כלומר את הסכום החסר לה להשלמת צרכיה לאחר קיזוז משכורתה.

מה קורה אם אישה אינה עובדת אולם יכולה לעבוד? עקרונית הכלל הוא שאין להתחשב בפוטנציאל השתכרותה של האישה, היינו, ביכולתה לצאת ולעבוד. יחד עם זאת, אם מדובר באישה צעירה ובריאה, בית המשפט יטה להתחשב בפוטנציאל השתכרותה, ולפסוק מזונות בהתאם לפוטנציאל השתכרותה.
3. התנהגות בגינה תאבד האישה את זכותה למזונות
ע"פ הדין העברי, ישנם מקרים שונים בהם התנהגותה של האישה תגרום לאיבוד זכאותה למזונות. בין היתר כמשל, הגדרת האישה כ"מורדת" - אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ללא סיבה מוצדקת, או דוגמת אישה שנחשבת ע"פ ההלכה כ"זנתה תחתיו" – קרי בגדה בבעלה (הוכחת טענה זו בבית הדין אינה קלה מאחר והיא מטילה חובת הוכחה ניכרת, אולם אין זה המקום להאריך בעניין), תאבד עקרונית את זכותה למזונות בבית הדין הרבני.
ב. מהו גובה החיוב במזונות ומה כולל החיוב במזונות?
הכלל בדין העברי לגבי גובה המזונות הינו "עולה עמו ואינה יורדת עמו"- היינו, האישה זכאית תמיד לקבל את מזונותיה "לפי עושרו" או "לפי כבודו" של הבעל. הווה אומר, אישה ממעמד סוציו אקונומי גבוה תתבע מזונות גבוהים יותר מאשר אישה במעמד סוציו אקונומי נמוך.
החיוב במזונות כולל את כל הדרוש לאישה לצורך מחייתה. כך למשל, בין יתר הצרכים שניתן לפרט בתביעת מזונות יופיעו כלכלה (מזון), הנעלה והלבשה, צרכים רפואיים, ואפילו חוגים וטיפולים קוסמטיים (בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה).
ג. סירוב הבעל לשלם דמי מזונות
סירוב הבעל לשלם לאשתו מזונות כפי המגיעים לה, יכול עקרונית לתת לאישה את הזכות לדרוש את חיובו במתן גט.
ד. שינוי פסק הדין למזונות
פסק דין למזונות אינו פסק דין סופי לעולם. באם מתרחש שינוי מהותי של הנסיבות שהיו בעת מתן פסק הדין הראשון למזונות, ניתן להגיש תביעה להגדלת/ הפחתת החיוב במזונות.

ה. כיצד ניתן לגבות את המזונות אם הבעל מסרב לשלם?
אישה אשר ניתן לזכותה פסק דין למזונות (מבית הדין הרבני או מבית המשפט לענייני משפחה) זכאית לפתוח תיק בלשכת הוצאה לפועל מזונות, ולנקוט בהליכים דוגמת עיקולים ו/או הוצאת פקודת מאסר כנגד בעלה. אם האישה עומדת בקריטריונים של ביטוח לאומי, יכולה האישה לפנות ישירות לביטוח לאומי ולגבות את המזונות. במקרה כזה, ביטוח לאומי יפנה לבעל ויבקש את החזר התשלום לאישה.